חוק 7582 מ-4 ביוני 2026 יצר שני הסדרים שמשווקים היום זה לצד זה: הפטור לעשרים שנה על הכנסות מחו"ל למי שמתיישב בטורקיה, והסדר הנכסים, בטורקית varlık barışı, שמאפשר להצהיר על כספים וניירות ערך המוחזקים בחו"ל או מחוץ לספרים. לקוחות שעוברים לטורקיה שואלים אותי באיזה משני ההסדרים להשתמש כדי להעביר את החסכונות שלהם. התשובה הכנה לרובם: באף אחד. שני ההסדרים פותרים שתי בעיות שונות, מסתכלים על שתי תקופות שונות, וכסף שהורווח ומוסה כדין אינו צריך אף אחד מהם כדי לחצות את הגבול.
בעמוד הזה אני מציב את שני ההסדרים זה לצד זה, מתוך הטקסטים. הפטור עצמו מוסבר בטורקיה, 20 שנה בלי מס על הכנסות מחו"ל, ושני ההסדרים בהקשר החוק בחוק 7582 סעיף אחר סעיף. השאלה כאן מעשית: יש לך כסף בחו"ל ואתה בא לטורקיה, האם עליך לעשות משהו, ואם כן, מה?
מקורות, נבדקו ב-16 בספטמבר 2026: חוק 7582, סעיפים 4 ו-10, רשומות טורקיה מס' 33270 מיום 4 ביוני 2026; חוק מס החברות מס' 5520, סעיף זמני 19, וחוק מס הכנסה מס' 193, סעיפים 3, 4, 6 ו-20/D, בנוסחים המשולבים באתר mevzuat.gov.tr; חוזר מס' 1 בדבר הסדר נכסים וחוזר כללי למס הכנסה מס' 333, שניהם ברשומות מס' 33300 מיום 4 ביולי 2026.
שני הסדרים ושתי שאלות שונות
| הפטור לעשרים שנה | הסדר הנכסים | |
|---|---|---|
| בסיס חוקי | סעיף 20/D של חוק מס הכנסה (סעיף 4 של חוק 7582) | סעיף זמני 19 של חוק מס החברות (סעיף 10 של חוק 7582) |
| טקסט היישום | חוזר 333 | חוזר מס' 1 בדבר הסדר נכסים |
| על מי חל | יחידים שהתיישבו מ-1.1.2026 עם שלוש שנים נקיות | יחידים ותאגידים עם נכסים בחו"ל; נישומים עם נכסים לא רשומים בטורקיה |
| מסתכל על | ההכנסה הזרה העתידית לעשרים שנה | נכסים קיימים: כסף, זהב, מטבע חוץ, ניירות ערך ומכשירי שוק הון אחרים |
| הגורם | לשכת המס של מקום המגורים, בעתירה | בנק טורקי, או מתווך ניירות ערך |
| מועד | סוף שנת ההתיישבות (סוף פברואר לנובמבר ודצמבר) | הצהרות עד 31.7.2027 |
| עלות | אין | 5% מהשווי המוצהר, ו-0% עד 4% עם התחייבות להחזקה; חצי נקודה נוספת על השיעורים המופחתים ב-2027 |
| תוצאה | ההכנסה הזרה אינה חייבת במס ואינה מדווחת | אין ביקורת ואין שומה על הסכומים המוצהרים אם כל התנאים מתקיימים |
ההסדר הראשון עוסק בהכנסה שעוד תרוויח. השני עוסק בנכסים שכבר יש לך ושעשויה להיות בהם, מנקודת המבט של דיני המס הטורקיים, בעיה ישנה. הבלבול ביניהם מוביל לתשלום 5% על כסף שלא היה חייב דבר.
העברת כסף אינה הכנסה
נתחיל בכלל שמפשט את רוב העניין. העברת הכסף שלך עצמך אינה הכנסה במובן של חוק מס הכנסה. מה שטורקיה ממסה תלוי בהתיישבות. לפי סעיף 3, מי שהתיישב בטורקיה חייב במס על הכנסתו העולמית, ולפי סעיף 6 מי שלא התיישב חייב רק על הכנסה שהופקה בטורקיה.
חוזר 333 אומר את אותו הדבר בדוגמה 13. תושב איחוד האמירויות, שלא התיישב בטורקיה, מעביר מחו"ל 100,000 דולר לחשבון בבנק טורקי, ומעביר לאותו חשבון 50,000 אירו דמי שכירות מדירה בצרפת. לא ההעברה ולא דמי השכירות הצרפתיים חייבים במס בטורקיה, כי האדם לא התיישב בה.
חסכונות שצברת כשגרת ושילמת מסים במדינה אחרת, לפני שהתיישבת בטורקיה בכלל, מעולם לא נכנסו לתחום מס ההכנסה הטורקי. העברתם לטורקיה אחרי ההתיישבות אינה משנה זאת. הם הון, לא הכנסה, ואין להסדר על מה לחון.
ונקודה שכדאי להבהיר. השאלה הטורקית אינה אם שילמת מס במקום שבו הרווחת את הכסף, אלא אם היית מתיישב בטורקיה כשהרווחת אותו. אם לא היית, מס ההכנסה הטורקי אינו נוגע בו, יהיה המשטר במדינה האחרת אשר יהיה.
מי צריך איזה הסדר
| המצב שלך | הפטור לעשרים שנה | הסדר הנכסים |
|---|---|---|
| זר שמעולם לא התיישב בטורקיה, חסכונות שהורווחו בישראל או באירופה, עובר ב-2026 | מבקש אותו להכנסה הזרה העתידית | לא נדרש לחסכונות |
| אזרח טורקי שחוזר אחרי שנים בחו"ל, חסכונות שהורווחו שם כשלא היה מתיישב בטורקיה | מבקש אותו אם שלוש השנים נקיות | לא נדרש לחסכונות שהורווחו כתושב חוץ |
| מתיישב בטורקיה עם אישור שממשיך לקבל דיבידנדים מחו"ל | מכסה את ההכנסה הזאת | לא נדרש לה |
| תושב טורקיה מזה שנים רבות עם חשבונות בחו"ל שהתשואות שלהם לא דווחו בטורקיה | לא זמין: אין חלון נקי | ההסדר נכתב למקרה הזה |
| חברה טורקית עם מזומנים או ניירות ערך מחוץ לספרים | לא זמין לחברות | זמין; הנכסים עוברים לחשבון קרן מיוחד |
| מתיישב ב-2026 שלא עבר את הבדיקה, עם הכנסה זרה משנת ההתיישבות | לא זמין | אפשר להצהיר על נכסים ישנים שלא מוסו; ההכנסה הזרה העתידית חייבת במס כרגיל |
השורה האחרונה היא היקרה ביותר. מי שעבר ב-2026 אבל קיבל משכורת טורקית ב-2024 אינו מקבל את האישור, והדיבידנדים הזרים שלו מ-2026 חייבים במס בטורקיה כמו אצל כל תושב. ההסדר אינו משנה את החבות העתידית הזאת, הוא מטפל רק במה שכבר היה קיים.
איך הסדר הנכסים עובד
החוזר מסדיר הליך שעובר כולו דרך בנקים ומתווכים ולא דרך לשכות המס.
ההצהרה. אפשר להצהיר על כסף, זהב, מטבע חוץ, ניירות ערך ומכשירי שוק הון אחרים המוחזקים בחו"ל לבנק טורקי, ולגבי ניירות ערך למתווך, מ-4.6.2026 עד 31.7.2027, בטופס שבנספח 1, בשני עותקים. אפשר להצהיר דרך מיופה כוח או נציג חוקי. הבנק אינו דורש מסמכים לגבי הנכסים המוצהרים.
ההעברה. נכסים מחו"ל חייבים להגיע לחשבון בבנק או אצל מתווך טורקי בתוך חודשיים מההצהרה. נכסים שמובאים פיזית חייבים לעבור שחרור מכס באותם חודשיים ולהיות מופקדים לפני סוף יום העבודה הראשון שאחרי השחרור, והמכס דורש הוכחה שהוצהר עליהם לבנק. נדל"ן בחו"ל אינו בתחולה, אבל אפשר להמיר אותו לנכסים הכלולים בתחולה עד 31.7.2027 ולהביא אותם בדרך הזאת.
המס והשיעורים. הבנק מנכה את המס מיד ומעביר אותו ללשכת המס עד ערב היום החמישה עשר של החודש הבא.
| ההתחייבות שניתנה עם ההצהרה (נספח 2) | שיעור להצהרות עד 31.12.2026 | שיעור להצהרות מ-1.1 עד 31.7.2027 |
|---|---|---|
| אין התחייבות | 5% | 5%; הטקסט אינו אומר בבירור שחצי הנקודה חלה כאן |
| לפחות שנה בפיקדונות לזמן קצוב, אג"ח ממשלתיות, תעודות שכירות או קרנות הון סיכון | 4% | 4.5% |
| לפחות שנתיים | 3% | 3.5% |
| לפחות שלוש שנים | 2% | 2.5% |
| לפחות ארבע שנים | 1% | 1.5% |
| לפחות חמש שנים | 0% | 0.5% |
תוספת חצי הנקודה לשנת 2027 כתובה בחוק ובחוזר מיד אחרי רשימת השיעורים המופחתים, והדוגמה של החוזר לשנת 2027 משתמשת בשיעור מופחת. אם היא מעלה גם את שיעור ה-5%, לא נקבע במפורש, ואני לא מתכנן לפי הקריאה הנוחה ביותר. הדוגמה של החוזר עצמו לשנת 2026: 10,000,000 לירות במטבע חוץ שהוצהרו ב-15.9.2026 עם התחייבות לפיקדון לזמן קצוב לשנתיים חייבות בשיעור 3%, כלומר 300,000 לירות. את הנכסים שלגביהם ניתנה התחייבות יש להעביר למכשירים שהובטחו בתוך עשרה ימים מההעברה, ותקופת ההחזקה מתחילה ביום ההפקדה בהם.
חישוב להמחשה, לפי הטבלה בלבד: מי שמצהיר במרץ 2027 על ניירות ערך בשווי 4,000,000 לירות ומתחייב להחזיק אותם שלוש שנים באג"ח ממשלתיות, חייב בשיעור 2.5%, כלומר 100,000 לירות. אותה הצהרה בדצמבר 2026 הייתה חייבת ב-2%, כלומר 80,000 לירות. מי שבכל מקרה צריך את ההסדר ומתלבט מתי להצהיר, רואה כאן את מחיר ההמתנה.
השווי. מטבע חוץ לפי שער הקנייה של הבנק המרכזי ביום ההצהרה, זהב לפי שוויו בשוק, ניירות ערך נסחרים לפי מחיר הבורסה, ויחידות קרנות לפי מחיר הסגירה.
מה ההסדר מגן עליו ומה לא
ההגנה מופיעה בסעיף 12 של החוזר. אין ביקורת מס ואין שומה על הסכומים התואמים את הנכסים המוצהרים, בתנאי שהנכסים הגיעו לטורקיה בתוך חודשיים, שהמס שולם במועד, שההתחייבויות קוימו, ושנישומים המנהלים ספרים רשמו את הנכסים והחזיקו אותם שנתיים בחשבון קרן מיוחד.
סביב ההגנה הזאת יש שלוש מגבלות. הצהרה אחרי שהתחילה ביקורת מס או אחרי העברה לוועדת הערכה אינה עוצרת את השומה שנובעת מאותה ביקורת. אם ביקורת שהתחילה מסיבות אחרות מוצאת הפרש שנובע מהנכסים המוצהרים, רק מה שעולה על הסכום המוצהר נשום. והחוק עצמו קובע בסעיף זמני 19(8) שאמצעים הנדרשים לפי חקיקה אחרת אינם מושפעים. ההסדר הוא הסדר מס, ואינו מחליף את השאלות על מקור הכספים שהבנק הטורקי שואל לפי כללי איסור הלבנת הון, ואני לא מציג אותו לאף אחד כדרך לעקוף אותן.
אם ההתחייבות מופרת, הבנק מחשב את המס בשיעור הנכון ומנכה אותו עם ריבית פיגורים בלי קנס אובדן מס, אבל ההגנה מפני ביקורת נופלת. הפסדים ממכירה מאוחרת של הנכסים המוצהרים אינם מנוכים, והמס ששולם אינו נחשב הוצאה ואינו מקוזז ממס אחר.
שימוש בשני ההסדרים יחד
אף אחד משני החוזרים אינו מפנה לשני. בעל אישור לעשרים שנה יכול, עקרונית, להשתמש גם בהסדר, ומי שהשתמש בהסדר יכול לבקש את האישור אם עברו מאפשר זאת. בפועל החפיפה קטנה. מי ששלוש השנים שלו נקיות לא היה חייב במס טורקי בהן, ולרוב אין לו בעיית מס טורקית בנכסיו בחו"ל; ומי שיש לו הבעיה הזאת היה לרוב חייב במס טורקי שסוגר את החלון.
ובמקום שבו שני ההסדרים חשובים יחד, הסדר חשוב. האישור ניתן על בסיס העובדות שבעתירה שלך, ונספח 1 של חוזר 333 מטיל עליך אחריות אישית אם יתגלו עובדות סותרות. הצהרת ההסדר היא הצהרה בכתב לבנק שנשלחת ללשכת המס. שני התיקים צריכים לספר את אותו סיפור על המקום שבו גרת ועל מה שהרווחת, ולכן אני מכין אותם יחד.
המסמכים מההעברה הראשונה
יהא ההסדר החל אשר יהא, התיק שמגן עליך נבנה כשהכסף זז, לא שנים אחר כך. ההכנסה הזרה של בעל אישור פטורה רק אם היא באמת זרה, וסעיף 5 של חוזר 333 מאפשר ללשכה לפתוח את העניין מחדש ולבטל את האישור עד מועד ההתיישבות. נטל ההוכחה על מקור כל סכום מוטל בפועל עליך.
לכל העברה גדולה לטורקיה אני מבקש מהלקוחות לשמור ארבעה דברים יחד: דף החשבון הזר שמראה את התשלום היוצא, המסמך שמסביר מה הכסף הזה (חוזה מכר, הודעת דיבידנד, חוזה הלוואה, דוח פנסיה), את מה שמוכיח את מצב המס במקום שבו הורווח, ואת אישור ההפקדה מהבנק הטורקי. כסף שמגיע מחשבון שלך בחו"ל קל להסביר; כסף שמגיע מחברה שבשליטתך או מצד שלישי צריך הסבר נפרד. החוזר בדבר ההסדר עצמו מזכיר שנכסים שחברה זרה מחזיקה בהם ושהוצהרו על שם יחיד יש להוכיח את הבעלות בהם אם תיפתח ביקורת מסיבות אחרות.
שום דבר מזה אינו תנאי פורמלי בשני החוזרים. זה התיק שאני רוצה שיהיה בידיי אם מפקח מס או מחלקת הציות של בנק ישאלו את השאלה בעוד חמש שנים.
לצד מי אנחנו ואיך אנחנו מקבלים תשלום
הבנקים מרוויחים מהפיקדונות שההתחייבות בהסדר נועלת עד חמש שנים, ומוכרי מוצרי רילוקיישן והשקעה מרוויחים כשהכסף מגיע. אנחנו לא מקבלים עמלה מבנקים, ממתווכים, מיזמים או מחברות רילוקיישן, בשום צורה ובשום תיק. ההכנסה היחידה שלנו מהתיק שלך היא שכר הטרחה שאתה משלם, והוא אינו עולה אם תצהיר, תתחייב או תעביר. לכן אנחנו יכולים לומר לך שהחסכונות שלך אינם צריכים שום הצהרה.
אנחנו עורכי דין, לא יועצי השקעות מורשים. איננו ממליצים איזה מכשיר או איזה משך לבחור להתחייבות, כי זו החלטת השקעה. אנחנו נותנים חוות דעת על המצב המשפטי והמיסויי: האם נדרשת הצהרה, האם האישור אפשרי, והאם שני התיקים עקביים.
לפני שמזיזים את הכסף
שלח לנו רצף קצר: איפה גרת ושילמת מסים בכל שנה שבה נצברו החסכונות, האם חלק מהתקופה הזאת היה תושבות בטורקיה, והאם חלק מהכסף מוחזק דרך חברה. נאמר לך בכתב אם המקרה שלך צריך את האישור, את ההסדר, את שניהם או כלום, ועד איזה תאריך. עבודת המס שלנו בטורקיה מוצגת בעמוד מיסוי בינלאומי. לקורא עם עבר טורקי יש עמוד חזרה לטורקיה והפטור ל-20 שנה, והנוהל של האישור נמצא בבקשת אישור הפטור.
מה שהעמוד הזה לא מכריע
הוא אינו מכריע איך הלשכה תתייחס לאדם שמשתמש בשני ההסדרים יחד, כי אף אחד משני החוזרים אינו מסדיר את השילוב הזה. הוא אינו מכריע שום שאלת ציות לאיסור הלבנת הון בבנק מסוים. והוא אינו אומר איזה משך או מכשיר מתאים לך, כי זו שאלת השקעה.
