רישיון ישיבה ותושבות במונטנגרו

מה העמוד הזה מכריע

רישיון ישיבה במונטנגרו אינו מוצר אחד. זו רשימה סגורה של בסיסים חוקיים, ולכל בסיס ראיות משלו, מבחן חידוש משלו ודרך משלו להיכשל. רוב התיקים שנתקעים נתקעים מאותה סיבה: הבסיס נבחר לפי כמה קל להתחיל בו, ולא לפי השאלה אם יחזיק גם בעוד שנה.

כל מספרי הסעיפים בעמוד לקוחים מהנוסח המשולב של חוק הזרים (Zakon o strancima), "Službeni list Crne Gore" 012/18 ועד 033/26 מ-10 במרץ 2026. אין במונטנגרו חוק נפרד להעסקת זרים: כניסה, שהייה, עבודה ותושבות קבע מוסדרים כולם בחוק הזה. הנוסח נבדק לאחרונה ב-27 באוקטובר 2026. זהו מידע כללי על הדין במונטנגרו, לא ייעוץ לתיק מסוים.

רשימה סגורה, ואין בה השקעה

סעיף 38(1) מונה את מטרות התושבות הזמנית: איחוד משפחות, לימודים, טיפול רפואי, טעמים הומניטריים, שימוש בזכות בנדל״ן שבבעלותכם במונטנגרו (פסקה 8), עבודה (פסקה 12), נווד דיגיטלי (פסקה 12a) ועוד מקרים שנקבעו בחוק או באמנה. אין ברשימה קטגוריית השקעה. הרישיון אינו ניתן על הכנסת כסף למדינה; הוא ניתן על אחת המטרות, והכסף משנה רק כשהמטרה עצמה דורשת אותו.

סעיף 38(2) הוא הסעיף שמגלים מאוחר מדי: את הרישיון אפשר להאריך רק על אותו בסיס שעליו ניתן. החריג היחיד, בסעיף 38(3), הוא מעבר לאיחוד משפחות עם אזרח מונטנגרו או עם בעל תושבות קבע, ורק אם הבקשה מוגשת לפני שהרישיון הנוכחי פג. "מתחילים בנדל״ן ועוברים אחר כך לחברה" אינו חידוש; זו בקשה חדשה.

מסלול הנדל״ן: 150,000 אירו הם בסיס מס, לא מחיר

• סעיף 56(1): המבקש עומד בתנאים הכלליים של סעיף 43 ומגיש נסח בעלות (list nepokretnosti) ואישור שווי מרשות המס המקומית.
• סעיף 56(2): בעלות משותפת מזכה רק בחלק של מחצית לפחות.
• סעיף 56(3): הנכסים המזכים הם בית משפחה, בית נופש, וילה, דירה, מבנה אירוח, מבנה מגורים-מסחרי ושטח עסקי. קרקע לבדה וקרקע חקלאית אינן ברשימה בשום מחיר.
• סעיף 56(4): הוכחת השווי היא שומת מס הרכישה (rješenje o utvrđivanju poreza na promet nepokretnosti) שבסיס המס בה 150,000 אירו לפחות. נמדד בסיס השומה, לא המספר שבחוזה, ולכן רכישה במחיר הרף עלולה להניב שומה מתחתיו.
• סעיף 56(5): אזרחי מדינות האיחוד האירופי ובני משפחתם (יהיה אשר יהיה אזרחותם של בני המשפחה), וכן אזרחי איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ, פטורים מהוכחת השווי. הבעלות ותנאי סעיף 43 עדיין חלים עליהם.
• סעיף 64(4): בכל חידוש מוכיחים שהמסים שחלו בתקופת הרישיון שולמו. המסלול נבחן מחדש מדי שנה מול רישום המס שלכם.
• סעיף 217b: מי שקיבל רישיון על בסיס נדל״ן לפני כניסת התיקון לתוקף, בקשת החידוש שלו נבחנת לפי הנוסח הקודם, בלי רף ה-150,000 אירו. הפרטים במאמר על חידוש תושבות על בסיס נדל״ן.

הצד הקנייני של הרכישה, מה שקורה לפני הרישום ואחריו, מופיע בעמוד רכישת נדל״ן במונטנגרו.

לישראלים: דרכון אירופי, אפוסטיל ומס

דרכון של מדינה חברה באיחוד משנה את התמונה. ישראלים רבים מחזיקים גם באזרחות של מדינה חברה באיחוד האירופי. חוק הזרים פוטר אזרחי האיחוד ובני משפחתם מהוכחת השווי במסלול הנדל״ן (סעיף 56(5)) ומרף המסים של 5,000 אירו במסלול הבעלים-מנהל (סעיף 70(8)). אבל סעיף 11 לחוק הזרים קובע שזר בעל כמה אזרחויות נחשב אזרח המדינה שהנפיקה את הדרכון שאיתו נכנס למונטנגרו, והוא חייב להשתמש בדרכון הזה לאורך כל שהותו. מי שנכנס בדרכון הישראלי מוצג אפוא כאזרח ישראל; כדי ליהנות מהפטור נכנסים בדרכון האירופי ומגישים עליו את הבקשה. הבעלות ותנאי סעיף 43 חלים בכל מקרה. בצד הקנייני הדרכון האירופי אינו משנה דבר כרגע: עד יום ההצטרפות של מונטנגרו לאיחוד, אזרח האיחוד קונה נכס כמו כל זר (חוק יחסי הקניין, סעיף 422a).

כניסה. ישראלים נכנסים למונטנגרו בלי ויזה לשהייה של עד 90 יום בכל 180 יום, וזה גם החלון שבו מגישים בקשה ראשונה ששומרת על מעמד (סעיף 61(5)). תוקף הדרכון, דיווח השהייה ומה קורה לבעלי שני דרכונים מפורטים בכניסה למונטנגרו לישראלים.

מסמכים. ישראל ומונטנגרו צדדים לאמנת האג משנת 1961 בדבר ביטול דרישת האימות של מסמכי חוץ ציבוריים, ולכן מסמך ציבורי ישראלי מוכר במונטנגרו עם אישור אפוסטיל, בלי אימות קונסולרי נוסף.

מס. רישיון ישיבה אינו תושבות מס. בין ישראל למונטנגרו אין אמנה למניעת כפל מס, וזה משפיע על דמי שכירות, על מכירה ועל ירושה. ראו קונים נכס במונטנגרו: אין אמנת מס עם ישראל.

לוח שנה. חגים או חופשה ארוכה בישראל עלולים לעבור את 30 הימים מחוץ למונטנגרו, ובמסלול הנדל״ן אין לכך חריג (ראו להלן). מי שמתכנן לבלות את רוב השנה בישראל צריך לדעת זאת לפני שהוא בוחר את המסלול.

מסלול החברה: מה זה 5,000 האירו

הקמת חברה במונטנגרו מהירה, אבל היא אינה רישיון ישיבה, ושני הדברים מוכרעים לפי סעיפים שונים.

• סעיף 69(3): יזם או מנהל שהוא בעלים יחיד של החברה או בעל יותר מ-51% מההון אינו מגיש הצעת עבודה מהמעסיק ולא הוכחת השכלה והסמכה. הוא מגיש הוכחת בעלות ורישום.
• סעיף 70(4): רישיון של בעלים-מנהל ניתן להארכה כל עוד הוא עומד בתנאי סעיף 43 ומציג הוכחה לתשלום מסים והפרשות בסכום של 5,000 אירו לפחות בשנה. זה תנאי חידוש למבקש מהסוג הזה, לא אגרה, לא פיקדון ולא כלל על הכנסות החברה.
• סעיף 70(8): הדרישה הזאת אינה חלה על אזרחי האיחוד ובני משפחתם ועל אזרחי איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ.
• סעיף 70(1)-(2): הרישיון ניתן לשנה לכל היותר, וניתן להאריכו עד שנתיים כשיש חוזה עבודה במשרה מלאה.
• סעיף 83(1)(11): הרישיון פוקע אם הסיבה העיקרית להקמת החברה במונטנגרו הייתה להקל על כניסת הזר. "חברה רדומה" אינה פתרון.
• סעיף 85(2): מייסדים וחברי הנהלה רשאים לעבוד במונטנגרו עד 90 יום בשנה על סמך אישור הודעה על עבודה (potvrda o prijavi rada). זה אינו רישיון ישיבה, והימים האלה אינם נספרים לתושבות קבע.

מה חברה פותרת ומה רק מעבירה למקום אחר, כשהמטרה היא נדל״ן, מוסבר בלקנות דרך חברה במונטנגרו.

הרישיון יכול להסתיים בגלל המעסיק

סעיף 83(1) מסיים רישיון ישיבה ועבודה לא רק בגלל התנהגות בעליו אלא גם בגלל המעסיק: כשהמעסיק נענש על העסקה בלתי חוקית או על אי-רישום עבודתו של זר (פסקה 7), כשהחברה נמצאת או נמצאה בפשיטת רגל (פסקה 8), כשאינה מנהלת פעילות כלכלית (פסקה 9), או כשנענשה על אי-תשלום מסים והפרשות לעובדיה (פסקה 10). לכן בחירת המעסיק היא חלק מהבדיקה בתיק שמבוסס על עבודה.

כלל 30 הימים

סעיף 65(1)(3): רישיון ישיבה זמני פוקע אם בעליו שוהה מחוץ למונטנגרו יותר מ-30 יום בתקופת הרישיון. סעיף 83(1)(6) קובע אותו דבר לרישיון ישיבה ועבודה. לשון החוק אינה אומרת "ברציפות", ומי שקורא בה מגבלה כזאת מוסיף לחוק מה שאין בו; היעדרויות נראות בגבול.

החריגים צרים, והם אינם זהים בשני הצדדים:

• סעיף 65(2) מגן רק על רישיון לאיחוד משפחות, מטעמים הומניטריים מיוחדים, ורק אם הוגשה למשטרה הוכחה לכך מראש.
• סעיף 83(2) רחב יותר לרישיונות מבוססי עבודה: היעדרות של עד 90 יום מסיבה מוצדקת אינה מסיימת את הרישיון אם המשטרה קיבלה מראש הודעה על היציאה ועל סיבתה.
• למסלול הנדל״ן אין חריג כזה. זה בדיוק המסלול שנבחר לרוב על ידי מי שמתכנן לבלות עונה במקום אחר.

גם התוצאה אינה שקטה. לפי סעיפים 65(6)-(7) משרד הפנים מוציא החלטה (rješenje) שקובעת מועד יציאה של 30 יום לכל היותר, ויכולה להטיל איסור כניסה ושהייה של שנה עד חמש שנים, שנמנה מיום היציאה. ערעור למשרד הפנים מוגש תוך שמונה ימים.

הגשה ומועדים

• סעיף 61(1): הבקשה מוגשת באופן אישי למשרד הפנים (MUP) במקום המגורים, ומתקבל אישור הגשה. סעיף 61(3): נלקחים תצלום, טביעת שתי אצבעות וחתימה דיגיטלית (לא מילדים מתחת לגיל 12).
• סעיף 61(5): זר שמגיש בקשה מלאה לפני שתמו 90 ימי השהייה שלו רשאי להישאר במונטנגרו עד שתינתן החלטה בת-ביצוע (izvršno rješenje). זה הסעיף ששומר על מעמד חוקי בזמן ההמתנה.
• סעיף 61b: אפשר להגיש בקשה גם באופן מקוון, ואז יש להתייצב במשרד הפנים תוך עשרה ימים מהכניסה למונטנגרו לצורך תצלום וטביעות אצבע.
• סעיף 62: הסוכנות לביטחון לאומי והמשטרה מוסרות חוות דעת ביטחונית תוך עשרה ימים, ושתיקה נחשבת כהיעדר מניעה. החלטה על בקשה מלאה ניתנת תוך 40 יום. סירוב ניתן בהחלטה (rješenje), וערעור עליו מוגש למשרד הפנים תוך שמונה ימים מקבלתה (סעיף 62(6)).
• סעיף 63: הרישיון ניתן לשנה לכל היותר. סעיף 64(1): בקשת חידוש מוגשת לכל המוקדם 60 יום ולכל המאוחר 30 יום לפני תום תוקף הרישיון. הגשה מחוץ לחלון הזה הופכת חידוש שגרתי לשאלת קבילות חדשה.

תושבות קבע: חמש שנים, ושנה אחת כדי לאבד אותה

סעיף 86 מעניק תושבות קבע אחרי חמש שנים של שהייה חוקית ורציפה עד יום הבקשה, על בסיס תושבות זמנית מאושרת. החוק אינו מבחין בין הבסיסים: שנים על בסיס נדל״ן, חברה, עבודה או נווד דיגיטלי נספרות כולן. רק זמן שהוחזק על בסיס לימודים, התמחות, הכשרה מקצועית או הדרכה מעשית נספר במחצית. הרציפות אינה נקטעת בהיעדרויות של עד עשרה חודשים בסך הכול, או שישה חודשים בבת אחת, לאורך חמש השנים.

שני מבחנים שונים מתבלבלים כאן כל הזמן. עשרת החודשים שייכים לשאלה אם ספירת חמש השנים שורדת; כלל 30 הימים שייך לשאלה אם הרישיון שבידכם עכשיו שורד. הכלל המחמיר הוא שקובע את לוח השנה שלכם.

סעיף 88(1) מוסיף תנאים, ושניים מהם מפתיעים: ידיעת השפה המונטנגרית ברמה המאפשרת תקשורת בסיסית (פסקה 5), והוכחה שהמסים שולמו לאורך כל תקופת התושבות הזמנית (פסקה 6).

ואז הסעיף שמבטל את כל הפרויקט: לפי סעיף 94(1)(5) תושבות קבע פוקעת כשנקבע שהזר היגר, או ששהה ברציפות במדינה אחרת יותר משנה. לפי סעיף 94(3), רישיון קבע חדש מחייב קודם שלוש שנים נוספות של תושבות זמנית רציפה.

מה הרישיון אינו עושה

הוא אינו רישיון שנגן. מונטנגרו אינה חברה באיחוד האירופי, והחוק עצמו מראה זאת: לפי סעיף 221, הפרק על חופש התנועה של אזרחי האיחוד (סעיפים 150 עד 203) יחול רק מיום ההצטרפות. כרטיס תושב מונטנגרו אינו יוצר זכות כניסה או שהייה בשנגן.

הוא אינו אזרחות, ואין אליה מסלול השקעה. התאזרחות מוסדרת בחוק אחר, חוק האזרחות של מונטנגרו, שסעיף 8 שלו דורש עשר שנות שהייה חוקית ורציפה ושחרור מהאזרחות הקודמת.

הוא אינו תושבות מס. החזקת רישיון והיות תושב מס מוכרעות בכללים שונים ובחוק אחר, וההשלכות נקבעות גם במדינת המוצא שלכם.

איך אנחנו עובדים על תיקי תושבות

מתחילים מהבסיס, לא מהניירת: איזו מהמטרות בסעיף 38 המצב שלכם באמת תומך בה, האם סעיף 38(2) יאפשר לחדש עליה, ומה ייבדק בעוד שנים-עשר חודשים. במסלול הבעלים-מנהל פירוש הדבר לומר כבר עכשיו מה החברה תצטרך להראות לפי סעיף 70(4), ולבדוק קודם אם סעיף 70(8) פוטר אתכם. במסלול הנדל״ן פירוש הדבר לקרוא את סעיף 56(3) מול מה שאתם קונים ואת סעיף 56(4) מול השומה, לא מול המחיר.

אנחנו עורכי דין טורקים ומונטנגרים. הייצוג מול הרשויות במונטנגרו נעשה על ידי עורך דין הרשום בלשכת עורכי הדין של מונטנגרו. איננו מציגים החלטה שבשיקול דעת כאוטומטית ואיננו מבטיחים תוצאה. כשיש בתיק נקודת תורפה, כמו דפוס היעדרויות מול סעיף 65(1)(3), מעסיק עם עבר שמפעיל את סעיף 83(1) או נכס מחוץ לרשימת סעיף 56(3), הזמן המועיל לדעת זאת הוא לפני ההגשה.

מספרי הסעיפים בעמוד נקראו מהנוסח המשולב של חוק הזרים. רפים, רשימות מסמכים ומועדים משתנים; בדקו אותם ליום ההגשה. אפשר לשלוח לנו את הבסיס שעליו אתם מסתמכים ואת המסמכים שמאחוריו דרך עמוד יצירת הקשר.